קודם כל- מה זו בכלל נפרדות (תרגום של המילה Differentiation)? על פי בואן, דיפרנציאציה של העצמי, מוגדרת בתור היכולת להגיע לאיזון ברובד הבין אישי והפנימי. ברמת נפרדות אופטימלית, לאדם תהיה פחות תלות באחרים לצורך הגדרה עצמית. בנוסף, הצורך בקרבה יהיה לצד יכולתו לשמור על מרחק רגשי וגבולות, מבלי החשש לאבד את עצמו. א.נשים ברמות גבוהות של נפרדות, יבטאו הסתגלות וגמישות ואילו ברמה נמוכה של נפרדות יביעו קושי בוויסות רגשי ויתקשו להכיר באופן מובחן בצורכיהם (בן שלמה וצברי, 2019).
1-במציאות בה חוסר הוודאות גובר על הוודאות עצמה, תהליך העלאת רמת הנפרדות מביא הזדמנות לשינוי שכל אחד ואחת יכולים לייצר בעצמם. מאחר ואין תלות באחרים לצורך שינוי רמת הנפרדות – קיימת וודאות ששינוי יכול לקרות. התהליך העצמאי מתקיים בתוך הקשרים ומשפיע על משפחת המוצא, גם ללא מעורבותם הישירה. כאשר מעוניינים בהעלאת רמת הנפרדות, הרבה יותר נעים לחיות עם וודאות מיטיבה מאשר הנחות יסוד החוסמות שינוי. מהמפגשים עם מטופלים בקליניקה הנמצאים בתהליך של העלאת רמת הנפרדות, זיהיתי שכאשר התמסרו באומץ לתהליך, לקחו אחריות על הדרך בה הם פועלים ושינו אותה הם יצרו הזדמנויות לתנועה למערכות יחסים מיטיבות המושתתות על כבוד הדדי.
2-כל אחד יכול. הרבה פעמים אני שומעת בקליניקה: תאמיני לי, לא משנה מה אני אעשה, היא תמיד תתנהג ככה. אי אפשר לשנות אותה. ניסיתי כבר הכל. זה לא עובד.
אני מאמינה שניסתה את כל מה שהכירה וידעה. יכול מאוד להיות שניסתה כל פעם טכניקות ודרכים חדשות ולמרות זאת היא הגיעה לייאוש ותסכול.
אז הצעתי לה – במקום שתנסי לשנות את ההתנהגות שלה, אני מזמינה אותך להתמקד בתהליך האישי להעלאת רמת הנפרדות. מאחר והעלאת רמת הנפרדות נעשית בתוך קשרים משמעותיים, השינויים יהיו גם בקשר איתה.
אדם הגבוה בסקאלה, פחות יתנהג את רגשותיו (ויותר ידבר אותם) כאשר יישמע דברי ביקורת וגם דברי שבח. בנוסף, בואן מספר כי הוא הבחין שכאשר אחד מבני המשפחה התחיל בתהליך הנפרדות, התקיים שינוי מהיר ורגוע בקרב משפחות עם הרבה קונפליקטים ובעיות (רבין, לנס וברקת, 2011).
3-בשביל הדורות הבאים. תהליך ההעברה הרב דורי, מתאר כי ילדים יוצאים ממשפחת המוצא עם רמות נפרדות נמוכות/גבוהות משל ההורים או שוות להם. למעשה, הבעיות הרגשיות הכי חמורות, כמו למשל, סכיזופרניה קשה, הן תוצר של התהליך בו יש מעבר לרמות נמוכות יותר ויותר במשך דורות רבים. חשוב להדגיש כי לצד מי שמצויים נמוך על סקאלת הדיפרנציאציה, יש גם מי שמתקדמים במעלה הסקאלה (רבין, לנס וברקת, 2011). במהלך טיפול דיאדי (הורה+ ילד) בו אני מלווה נער ואב שהחליטו לטפל במערכת היחסים ביניהם, זיהיתי מצד שניהם יחס לא מכבד שהתבטא במגוון דרכים. בהדרכת ההורים, האב סיפר על האופן בו התנהגו אליו הוריו בילדותו ואמר:
כנראה שלמדתי מהם להתנהג כפי שאני מתנהג כיום לילדיי. עד שהגעתי לטיפול, בכלל לא שמתי לב לדרך בה אני מתנהג ורק ראיתי כמה הבן שלי לא מקשיב לי ומתווכח איתי על בסיס יום-יומי. לאחר שהמשכנו לשוחח על כך, אמרתי לו: עכשיו יש לך את ההזדמנות לעצור את ההעברה הרב דורית ולהתנהג לילדיך בשונה מהאופן בו הוריך התנהגו ובהתאם לערכיך ולדרך בה אתה רוצה ובוחר להיות אב.
לסיכום, המושג- דיפרנציאציה של העצמי, שפיתח בואן- הוא כלי מרכזי בטיפול. מתוך הנסיון שצברתי, אני סבורה כי מערכות היחסים של א.נשים עם משפחות המוצא, בני הזוג והילדים שלהם יכולות לעבור תמורות ולקבל תפניות מיטיבות. כאשר המטופלים עוברים תהליכים בינם לבין עצמם בהקשרים משפחתיים, שוב ושוב אני פוגשת כי שאר התחומים בחייהם, אותם ביקשו לשנות- נמצאים בתנועה מקבילה. לפעמים מבלי שהטיפול עסק בהם כלל באופן ישיר. ולכן אני ממליצה לכל אחד ואחת להתחיל לנוע במעלה הסולם.
ביבליוגרפיה
בן שלמה, ש. וצברי, ש. (2019). אימהות לילדים בגיל החביון: תרומתם של חוויות ילדות, דיפרנציאציה של העצמי וקשיים של הילד לסגנון ההורות בהווה. חברה ורווחה עמודים 187-217.
רבין, ק', לנס, ע' וברקת, ל' (2011). דיפרנציאציה של העצמי: פיתוח היכולת למובחנות של העצמי ביחסים קרובים: תיאוריה מחקר וטיפול (פרק 1 המחקר האנונימי, תרפיה משפחתית בפרקטיקה הקלינית ד"ר מוריי בואן, 1967 עמ' 15-82). אבן יהודה: אמציה.
