המפגש הראשון שלי עם המושג: מובחנות, היה בתואר הראשון בתל חי.
בחרתי קורס שנקרא: "פרט בפרספקטיבה מערכתית"/ מר אמתי מגד. ולמדתי אותו בשנה ג'. כך היתה לי הזכות וההזדמנות להמיר את הידע מהשיעורים, תוך כדי תנועה ומהלכה למעשה לפרקטיקה בשטח, במפגשים עם הפונים שליוויתי. בקורס זה למדתי- מובחנות מה היא.
מובחנות מתוארת בתור היכולת להיות אותנטיים ונאמנים לעצמנו ולעשות זאת בתוך קשרים משמעותיים עם אחרים (מגד, 2017).
למיטב הבנתי, ככל שאדם נמצא ברמת מובחנות גבוהה יותר, כך הוא: עצמאי יותר, לוקח אחריות על מעשיו, נפרד רגשית ממשפחת המוצא שלו (הוריו ואחיו) וגם מבת זוגו, מדבר את הרגשות שלו ושליו יותר בתוכו. אדם מובחן יהיה קשוב לסביבתו, אך יפעל על פי צו מצפונו ודרכו, גם אם נפגש עם לחצים מצידם שינהג כפי שהיו רוצים.
כאשר רמת המובחנות של אדם נמוכה, הוא תלותי, דרמתי, מניפולטיבי, תוקפני או קורבני, מרצה או דורש שירצו אותו, ומתקשה לפעול בדרך בה הוא רוצה במיוחד כאשר רצונותיו נפגשים עם רצונות של אחרים ומנוגדים להם.
אני זוכרת את אמתי מדגיש שאדם שחי במערה לא יכול להיות עם רמת מובחנות גבוהה, שכן רמת מובחנות גבוהה הולכת יד ביד עם הקשר עם הסביבה ובמיוחד עם משפחת המוצא ובן/בת הזוג, שמולם הכי מאתגר לייצר עצמי חזק, נפרד ושנשאר יציב אל מול לחצים ומניפולציות.
בנוסף, אני זוכרת שתיאר בשיעורים כיצד אנשים יימצאו בני זוג ברמת מובחנות דומה לשלהם וילדיהם ייוולדו וילמדו להתנהג בדומה להם. לדוגמא, אדם עם רמת מובחנות נמוכה, עשוי לפגוש בבר מישהי ולהתחיל איתה. יתכן ובדרך בה יפנה אליה, או במילים שיגיד- היא תרגיש שהוא תלותי וילדותי. לא בטוח שזה יתאים לה להמשיך להכיר אותו. אפשר שכל אחד ימשיך לדרכו ויכול להיות שהם יהפכו לזוג, אבל לא יחזיקו מעמד הרבה זמן. שכן, היא תחפש מישהו שהיא תוכל לגדול ולצמוח לצידו, לדבר את הדברים ולהתפתח, בעוד הוא ינסה לגרום לה לפעול כמו שהוא רוצה וינסה להפעיל עליה לחצים ומניפולציות. התלותיות שלו מתישהו לא תתאים לה יותר ובהיותה עם רמת מובחנות גבוהה, היא תסור לדרכה ולא תסכים לקבל את ההתנהגות שלו. אופציה אחרת היא ששני בני זוג שמקיימים זוגיות ארוכת שנים ונמצאים באותה רמת מובחנות, מערכת היחסים שלהם תתערער כאשר אחד מהם לדוגמא ילך לטיפול, יתחיל לעלות בסולם המובחנות וירצה שהדברים ישתנו עם בן זוגו. יתכן וזה יערער את בן זוגו עד כדי כך שתהיה פרידה ויתכן שבן זוגו יחליט לקפוץ על ההזדמנות, יפנה אף הוא לטיפול או שילך עם בן זוגו לטיפול ביחד והשניים יצמחו ויתפתחו ביחד ובנפרד. ילמדו ויתרגלו שפה חדשה של שיח על הדברים וישאירו הרגלים ודפוסים כמו – לא לדבר כשכועסים או להשליך על האחר את האשמה שלהם או להיות תוקפניים ועוד מיליון סוגים- בעבר.
בהתייחס להוריו של אדם המחליט ומתחיל תהליך של עליה ברמת המובחנות, זה עשוי להיות לא קל ואפילו תהליך קשה מאוד. הוא יתנסה בעצמו בהתנהגויות שזרות לו כמו לדבר על הדברים שמרגיש במקום להפוך אותם לדרמה או לקחת אחריות על מעשיו ולברר כיצד היה יכול לפעול אחרת בעצמו במקום רק לכעוס עליהם שהם פעלו כך או כך. אולי יפגוש חיבה ותמיכה בתהליך ואולי יפגוש התנגדות ונסיון לעצור את התהליך. יכול להיות שיחווה איומים כאלה ואחרים מבני משפחתו כמו- אם תעשה ככה וככה (כפי שאתה רוצה ובניגוד לרצונות שלנו) אז- …. , יכול להיות שהמשפחה תנסה לנדות אותו, אולי ינסו להקטין אותו ולהכאיב לו וקיימות עוד אינסוף אפשרויות. האדם שהולך בדרך הזו, עשוי להחליט שהוא צועד בה על אף הקושי והכאב. ככל שיעבור הזמן, יכאב לו פחות, כי השלווה והשלום תכנסנה לליבו ולגופו. הוא ילמד ויתפתח וההצלחה שלו לדבר את שעל ליבו עם משפחתו בניגוד להרגליו ובניגוד להרגל שלהם לפגוש אותו שותק או בדרמה או בתפקיד שהיה לו כילד וכמבוגר ורוצים שיישאר בו- תשפיע על כל תחומי חייו. כאשר יגדל, יתבגר ויהיה יותר ויותר עצמאי רגשית, פיזית, כלכלית ועוד- יפגוש אדם ברמת מובחנות דומה ויקים משפחה עם רמת מובחנות כשלו. רמת המובחנות החדשה שלו, שהולכת ועולה עוד ועוד כי הוא ממשיך בדרך. מסתכל לאחור, אך לא נמשך אחורה.
המשכתי ללמוד אצל אמתי אחרי התואר הראשון. ככל שעובר הזמן, אני רואה יותר ויותר דרך הפריזמה הזו וכמטפלת, מזהה דפוסים ועוזרת למטופליי באופן פרטני, זוגי, דיאדי ו/או של 2 אחים- לתרגל התמודדויות חדשות, אחרות ומובחנות יותר. אני משקפת להם כיצד הם פעלו, מקשיבה למילים, לתנועות הגוף, לטון ואפילו לתחושה שיש באוויר בחדר לאורך כל המפגש ובפרט כאשר נושאים מורכבים עולים. אני מזמינה כל אחד מהם לדבר את מה שמרגיש, להיות פתוח לאי הבנות ופירושים הרבה פעמים לא נכונים את האחר, לקחת אחריות ולהתחיל לפעול אחרת במקומות בהם הוא פוגע באחר ו/או פוגע בעצמו. בנוסף, אני מציעה להמשיך ולתרגל את זה בבית באמצעות תרגולים מותאמים ורלוונטיים. אני מוצאת שעליה ברמת המובחנות משפרת את איכות החיים, מייצרת קרקע יציבה, נעימה ומיטיבה להגשמה עצמית ומעלה את רמת האושר.
בדומה לטיפוס על הר תלול, הדרך מפותלת, דורשת השקעה, מאמץ, אומץ ומוטיבציה להתקדם. לפעמים המשא שעל הכתפיים כבד מנשוא, אך הוא חלק בלתי נפרד מהמסע. ככל שעולים בהר, כך הנוף נפתח, מתבהר, האוויר צלול יותר ורואים רחוק יותר.
ביבליוגרפיה:
מגד, א. (2017). טיפול זוגי מבוסס מובחנות תאוריה ופרקטיקה. בן עמי: מגד פסיכותרפיה מבוססת מובחנות.
